ניתוח אף רפואי

ניתוח אף נתפש כהליך שמטרתו אסתטית בלבד, ואכן מדי שנה מעצבים גברים ונשים רבים את אפם במטרה ליצור לעצמם פנים נאות יותר לטעמם. מדובר באחד הניתוחים הפלסטיים הפופולאריים ביותר, אחרי ניתוח הגדלת חזה ושאיבת שומן – אולם ישנם מקרים בהם ניתוח האף מבוצע מטעמים רפואיים. למעשה, ההפרדה בין הסיבות האסתטיות לרפואיות היא מעט מלאכותית, שכן גם כשהמטרה היא חזות חיצונית מצודדת יותר בהחלט ייתכן רווח "רפואי", ולהיפך: כשעוברים ניתוח אף רפואי לא מן הנמנע שיושג גם שיפור מבחינת הדימוי העצמי והביטחון העצמי.

באילו מקרים נדרש ניתוח אף רפואי?

ניתוח אף רפואי נדרש כשישנו קושי בנשימה ורופא מוסמך מאבחן כי מקור הקושי הוא בעיה במבנה האף.הבעיה עשויה להיות מחיצת אף שאינה ישרה, או לחילופין קונכיות בולטות. המחיצה הינה ה"קיר" המפריד את חלל האף לשניים, והוא אמור להיות ישר. ישנם מקרים שבהם קיר זה – שמורכב מסחוסים בחלקו הקדמי ועצמות דקיקות בחלקו האחורי – סובל מסטייה קלה, לרוב בחלקו התחתון, בין אם מלידה, בין אם בשל חבלה חיצונית ובין אם עקב ליקוי התפתחותי.

במקרים אלה עלול להתפתח קושי בנשימה, ובפרט אם הקיר (שמכוסה ברקמה הנקראת רירית האף) מתאפיין בסטייה משמעותית. הקונכיות הן רקמות שממלאות מספר תפקידים בהבטחת זרימת אוויר תקינה דרך האף. ישנם 3 זוגות של קונכיות (תחתונות, אמצעיות ועליונות), כשקונכיות תחתונות מוגדלות (עקב התעבותה של הרירית, שמכסה אותן) הן אחת הסיבות לניתוחי אף רפואיים.

ניתוח אף – לא בגיל צעיר מדי

חשוב להדגיש כי ניתוח אף רפואי, כמו כל ניתוח אף, אינו מומלץ לבני נוער צעירים שאפם טרם סיים להתעצב. ברוב המקרים הגיל המינימלי אצל נשים הוא 16 ואצל גברים 17, אולם בהחלט ייתכנו גם בני 18 למשל שהאף שלהם עדיין לא הגיע לצורתו הסופית, ועל כן תוצאות ניתוח אף עלולות לרדת לטמיון כך שכל מנתח פלסטי שמכבד את עצמו מגלה משנה זהירות כשמגיעים אליו פציינטים צעירים לניתוח זה. אם הבעיה היא קונכיות תחתונות מוגדלות, ישנם 3 סוגי ניתוחים – כשהבחירה ביניהם היא על פי חומרת הבעיה, כלומר עד כמה מוגדלות הקונכיות, ועל כן ישנה חשיבות רבה לניסיון של המנתח הפלסטי, שיידע להתאים את סוג ההליך הכירורגי למטופל הספציפי, וכמובן לבצע אותו על הצד הטוב ביותר.

3 סוגים של ניתוח אף

1. כריתה מלאה של קונכיות – הליך שמבטיח שיפור דרמטי בנשימה, אולם מאחר שהוא מותיר את האף ואת האדם ללא קונכיות חשובות אלה, הרי שהוא עלול לסבול מיובש משמעותי באף או מנזלת כרונית.
2.  כריתה חלקית של קונכיות – אם הבעיה אינה חמורה, ניתן לרוב להסתפק בהליך זה ולהגיע לנשימה תקינה.
3.  קאוטריזציה – בניתוח זה הרירית של הקונכיות התחתונות מכווצת באמצעות מעין כוויה שמייצר מכשיר חשמלי מיוחד.

אם הבעיה היא סטייה של המחיצה, אין מנוס מניתוח. בתחילתו של ההליך הכירורגי, המתבצע תחת הרדמה מלאה או מקומית בהתאם למקרה הספציפית, מופרדת הרירית של המחיצה מהסחוסים, ואז המנתח הפלסטי יכול ליישר את האזור הסובל מסטייה או לכרות חלק ממנו, וזאת תוך זהירות מקסימלית על מנת שלא ייווצר מצב שבו נגרם נזק למבנה של האף. בסופו של הניתוח מוחזרת הרירית למקומה, ו"טמפונים" מיוחדים משמשים לייצוב האזור.

התאוששות בעקבות ניתוחי אף רפואיים

בימים הראשונים לאחר ניתוח אף רפואי האזור נפוח וישנו קושי בנשימה. סביר להניח שיהיו גם כאבים, אולם משככי כאבים יפוגגו אותם עד מהרה. רגישות גבוהה באזור היא סימפטום נפוץ נוסף, וכן ייתכן אובדן של חוש הריח (באופן זמני). תוך 10 ימים עד שבועיים ניתן לחזור לשגרה, ופעילות ספורטיבית או מאמצים פיזיים ניתן לבצע לאחר כ- 3 שבועות. המלצה חשובה היא להימנע מחשיפת האף לשמש במשך 3-4 חודשים