גניקומסטיה
המונח הרפואי "גניקומסטיה" מתייחס לתופעה פתולוגית של שדיים מוגדלים בגבר. כלומר - התפתחות של שד "נשי" אצל גברים. מה שמביא לנראות חריגה ובלתי אסתטית של החזה הגברי.
למעשה מדובר בצמיחת יתר אצל גברים של רקמות השד והשומן - בצד אחד של החזה או בשניהם. במרבית המקרים הסיבה להיווצרות התופעה אינה ברורה והיא אינה קשורה למצב אנטומי כלשהו, מה שבעגה רפואית מכונה "א-דיופאטי".
אולם בחלק מן המקרים - מקורה של התופעה במצבים רפואיים שונים:
- הפרעה הורמונאלית:
חוסר איזון הורמונלי אשר מוביל לריבוי הורמונים נשיים אצל גברים עלול לגרום לגדילה בלתי פרופורציונלית של החזה הגברי. הפרעות הורמונליות מסוג זה יכולות לנבוע מסיבות שונות.
- תופעת לוואי לטיפול רפואי:
עקב נטילת תרופות מסוימות, עלולה להופיע צמיחה של החזה הגברי. תרופות אלו כוללות טיפולים שונים להורדת לחץ דם, סטרואידים, ועוד. נטילה של תרופות מרשם באופן קבוע יכולה לעורר ייצור יתר של הורמונים מסוימים אשר עלולים לגרום לגדילת החזה.
- השמנת יתר:
ככל שמסת השומן בגוף עולה, כך היא מתפזרת אל יותר חלקים בגוף הגברי. ברוב המקרים, כאשר מדובר בהשמנת יתר, הדבר ישפיע גם על נראותו של החזה, שכן השומן שנאגר באזור זה גורם למראה חזה גדול ו"רופס", המזכיר בצורתו את החזה הנשי.
- נטייה גנטית:
חשוב לציין כי נטייתו של הגוף לאגור שומן באזורים שונים יכולה להשתנות מגבר לגבר, וכי ישנם מקרים בהם יכולה להופיע הצטברות שומן משמעותית בחזה גם כשאין מדובר ב"השמנת יתר" מבחינה רפואית, וגם כאשר אזורים אחרים בגוף כגון הכרס והצוואר מושפעים רק במעט, בהתאם לנטייה תורשתית.
בנוסף, יש לזכור כי לצד עלייה במשקל הגיל יכול לשחק גם תפקיד, וכאשר מגיעים לגיל מתקדם, השומן שבחזה הגברי נאגר וצונח באופן שלא נראה בגילאים צעירים יותר.
- צריכה גבוהה של מריחואנה:
ידוע היום שתופעת הגניקומסטיה רווחת בקרב גברים אשר צורכים מריחואנה באופן קבוע יותר מאשר בציבור הרחב. במקרים מסוימים, צריכת מריחואנה גבוהה ולאורך זמן יכולה להוביל לשינויים הורמונליים בגוף ואלו בתורם גורמים לגדילתו של החזה.
- גידול סרטני באשכים
גידולים סרטניים באשכים גורמים לעתים להפרעה הורמונלית אשר אחת מתופעות הלוואי שלה הינה הופעת שדיים בחזה.
ידוע כי גברים רבים הסובלים מתופעות אלו חווים תחושות של חוסר בטחון, עד כדי המנעות מחשיפת החזה, השתתפות בפעילויות ספורטיביות ולעיתים אף הימנעות מיחסים אינטימיים. עוד יש לדעת כי בניתוח זה אחוזי שביעות רצון הם מן הגבוהים שבכל הטיפולים האסתטיים.
קיימים 4 סוגי גניקומסטיה
תופעות הגניקומסטיה אשר תוארו לעיל מתחלקות לארבעה סוגים עיקריים:
- הסוג הראשון נקרא "טרוּ -גניקומסטיה" - דהיינו: גניקומסטיה אמיתית. הכוונה כאן היא להימצאות רקמת שד של ממש (בדומה לרקמה הנשית) בשד הגברי. בדרך כלל, גניקומסטיה אמיתית מלווה גם בהימצאותן של רקמות שומן בשד, אך ייתכנו מקרים, במיוחד בקרב גברים רזים, בהם תימצא אך ורק רקמת שד. הטיפול במקרים אלה מתמקד בכריתה נקודתית של בלוטות השד הנשי בחזה הגברי.
- הסוג השני נקרא "פסאודו - גניקומסטיה" - כאן הכוונה היא לגדילת שדיים "לא אמיתית" בגבר. בסוג זה, מקור הבעיה הינו בהימצאות ריבוי של רקמות שומן בחזה, ללא רקמת שד אמיתית, כפי שהיא מופיעה בקרב נשים. סוג זה נחשב קל יותר לטיפול כיוון שברוב המקרים ניתן לטפל בפסאודו גניקומסטיה באמצעות שאיבת שומן בלבד.
- הסוג השלישי הינו שילוב של השניים - במקרים רבים צמיחת שדיים גברית מתרחשת בעקבות שילוב של שתי התופעות המתוארות לעיל: רקמת שומן ורקמת שד יחדיו. היחס שבין כמות הרקמות כמובן משתנה בין כל מטופל ומטופל. במקרים אלה יש לטפל באמצעות כריתת בלוטות השד ושאיבת שומן, בניתוח כולל אחד.
- הסוג הרביעי מתייחס לגדילה מאסיבית במיוחד של השד – כאשר המסה של רקמות השד ו-או- השומן הינה גדולה במיוחד, יש להסיר גם את עודפי העור המצטברים בתהליך, מה שמאריך מעט את משך הניתוח ומותיר צלקות משמעותיות יותר.
* בכל המקרים רקמת השד לגבר יכולה להופיע בצורה חד-צדדית (בשד אחד בלבד) או דו-צדדית.
בדיקות לפני ניתוח גניקומסטיה
בעת פגישת הייעוץ אצל המנתח הפלסטי ניתן לאבחן את סוג הגניקומסטיה וכן את דרגת החומרה שלה, ובהתאם לכך ניתן להמליץ על הטיפול הנכון ולהתאימו כראוי למטופל.
במידה ונמצא כי הגורם המרכזי לגניקומסטיה הינו הורמונלי, רופא אנדוקרינולוג ימליץ בדרך כלל על טיפול תרופתי שמטרתו למנוע או לנטרל מראש את הנטייה לצמיחת השדיים בגבר ובכך להבטיח שהבעיה לא תישנה או להקטין את הנטייה ההורמונלית למינימום האפשרי.
רק בחלוף חודשי טיפול ספורים ולאחר שניתן לקבוע בוודאות כי הוא הינו אפקטיבי, ניתן יהיה לערוך את הניתוח. כמו כן, יש לערוך גם בדיקות דם שגרתיות, אותן יש לבצע בטרם כל טיפול כירורגי.
בנוסף, לרוב יש לבצע בדיקת אולטראסאונד חזה, על מנת לקבוע ולמפות את אופי התופעה: האם מדובר ברקמת שד, בריבוי רקמות שומן, או בשילוב של שתיהן. בדיקה ידנית אשר מבצע ד"ר איצקסון במרפאתו יכולה גם היא, ברוב המקרים, להעיד על מהות הבעיה אך בדיקת האולטרסאונד הינה חיונית לצורך השלמת הבדיקה.
דרכי הטיפול בתופעת גניקומסטיה (חזה גדול אצל גברים)
הטיפול בתופעת שדיים מוגדלים אצל גברים הוא כירורגי. ניתוח גניקומסטיה להקטנת חזה גברי מתבצע לרוב בהרדמה כללית (אף שבמקרים מסוימים ניתן לבצעו בהרדמה מקומית בלבד) ואורך בין כשעה לשעתיים. ישנן כמה טכניקות שונות לביצוע הניתוח:
- ברוב המקרים של "גניקומסטיה אמיתית" - ניתוח הקטנת חזה לגבר משלב בין שאיבת שומן מאזור השד והוצאת רקמת השד דרך חתך בגבול העטרה (העור הכהה שנמצא סביב הפטמה). לאחר כריתת רקמת השד הרקמה נשלחת לבדיקת מעבדה, על מנת לוודא כי בלוטות השד אינן נגועות בגידול סרטני.
- במקרים מסוימים ובמיוחד בקרב גברים רזים הסובלים מבלוטת שד נשית, ניתן להסתפק בהסרת רקמות השד מן החזה, ללא צורך בשאיבת שומן.
- במקרים בהם כמות רקמת השד בחזה הגברי הינה גדולה במיוחד, נדרשת התערבות כירורגית מעט מאסיבית יותר, בעוד שחלק מן הפרקטיקות בהן המנתח הפלסטי משתמש אינן שונות בהרבה מניתוח להקטנת שדיים אצל נשים.
- ניתוח גניקומסטיה "לא אמיתית", אשר נגרמת כאמור מהצטברות שומן בחזה הגברי, מבוצע באמצעות הסרתו של מרבית השומן בלבד, דרך שני חתכים קטנים בצידי החזה. טיפול זה הינו זהה למעשה לטכניקה הטיפולית הרווחת בניתוח שאיבת שומן.
- להוציא מקרים חריגים, אין הניתוח כולל אשפוז לילה והמטופל משתחרר לביתו לאחר כמה שעות התאוששות. הצורך לכריתת עודפי עור קיים בדרך כלל רק בדרגות גניקומסטיה חמורות, ולעתים נדירות בלבד מתעורר הצורך לשימוש בנקזים. לעתים גדלה יחד עם החזה גם הראולה (עטרה – העור שסביב הפיטמה), ועל מנת לקבל תוצאה אסתטית, יהיה צורך להקטינה לאחר הקטנת החזה. רקמה זו היא רקמה בלתי ניתנת לשאיבה כמובן, ובמקרים אלה צריך יהיה לכרות את עודפיה בקוטר מסוים שסביב הפטמה.
תהליך התאוששות והחלמה מניתוח גניקומסטיה
בימים הראשונים שלאחר הניתוח צפויה נפיחות באזור המנותח. נפיחות זו נעלמת בדרך כלל לאחר שבועות ספורים. החזה צפוי להיות כאוב ולגרום גם לתחושה כללית בלתי נעימה.
ברוב המקרים די במשככי כאבים ללא מרשם על מנת להקל על הכאבים באופן מספק. שטפי הדם אשר מופיעים ברוב המקרים יחלפו גם הם לאחר שבוע עד שבועיים מיום הניתוח. יום וליל, יש ללבוש ווסט לחץ מיוחד אשר מסופק ע"י צוות המרפאה, ולהמנע ממאמצים פיזיים כמו הרמת משאות כבדים, פעילות גופנית ספורטיבית וכו'.
לאחר הניתוח יש ליטול גם אנטיביוטיקה מניעתית למשך מספר ימים. כאשר הטיפול הכירורגי כולל הסרת עודפי עור, נדרש טיפול מקומי עבור הצלקות. המטופל יקבל משחה מיוחדת ויריעות סיליקון רפואיות, לצד הנחיות כיצד לטפל בצלקות באופן אופטימלי כך שיחלימו מהר יותר וייראו כמה שפחות.
תקופת החלמה בטווח הקצר
מקץ שלושה שבועות צפויות לחלוף הבצקות המשמעותיות וניתן לשוב לפעילות יומיומית רגילה, אך המטופלים נדרשים לשוב לבצע פעילויות ספורטיביות באופן מדורג. אחרי ארבעה שבועות ניתן לחשוף את החזה לשמש ולשחות בים ובבריכה.
כאשר הטיפול הכירורגי כולל שאיבת שומן בלבד, תקופת ההחלמה צפויה להיות קצרה יותר, אך בכל מקרה יש להקפיד ללבוש את הווסט המיוחד מתחת לבגדים כ-6 - 8 שבועות. במסגרת רפואה משלימה, ניתן לפנות אל טיפולי "עיסוי לימפטי" אשר מסייע בסילוק הבצקות ומקל על התחושה.
תקופת החלמה בטווח הארוך
חשוב לציין כי מן התוצאה הסופית ניתן יהיה להתרשם אך ורק מקץ חצי שנה עד שנה, ולכן יש להתאזר בסבלנות ולהקפיד למלא אחר הוראותיהם של הרופא ושל צוות המרפאה. במהלך תקופה זו, יוזמן המטופל לפגישות עם ד"ר איצקסון במרפאה לצורך מעקב.
לעתים, (לרוב כאשר הסרת הרקמות נעשית באופן אינטנסיבי מידי ולא מדוד, אך לא רק), לאחר החלמת האזור יכולים להיווצר שקעים בעור, מה שמוביל למראה בלתי אסתטי. במקרים אלה ניתן לטפל באופן נקודתי בעזרת טכניקה מיוחדת של השתלת שומן. בטווח של שנים, שמירה על משקל תקין ואורח חיים בריא יסייעו בדרך כלל לשמור על תוצאות הניתוח בצורה הטובה ביותר.
סיכונים אפשריים שיכולים להתפתח
- פרימת תפרים: אחוז קטן מן המטופלים יסבלו מפתיחות קלות של התפרים (רק כאשר יש בהם צורך). אלו יובילו לדימום קל, לרוב באזור "הצמתים" של החתכים. סיבוך זה יעבור מעצמו לאחר טיפול מקומי והקפדה על ההנחיות.
- זיהום: זיהום מקומי קורה כאשר בחתכים שנוצרו במהלך הניתוח מתפתח זיהום חיידקי. הקפדה אחר ההנחיות ועל היגיינה, כמו הקפדה על נטילת אנטיביוטיקה בימים הראשונים יקטינו סיכון זה באופן משמעותי. גם כאשר יש זיהום, ניתן יהיה לטפל בו בקלות והוא לא נחשב מסוכן.
- חוסר תחושה: כשיש צורך לכרות רקמה מן הגוף, אין לדעת אם ואילו קצות עצבים עלולים להיפגע כתוצאה מכך. ירידה בתחושה בעקבות פגיעה עצבית בניתוח הינה תופעת לוואי נפוצה בדרך כלל - עד עשרה אחוזים מכל המקרים. לעתים התחושה חוזרת בהדרגה, לעתים חוזרת באופן חלקי, ובמקרים מסוימים אינה חוזרת כלל.
- סרומה: המונח מתייחס להצטברותם של נוזלים לימפתיים אשר נפלטים מן האזור המטופל. בדרך כלל, אלו מתנקזים בעצמם ואז נספגים בגוף, אך ישנם גם מקרים בהם נוזלים מכלי דם לימפטיים מצטברים במעין "בריכה" בתוך הגוף. תופעה זו מובילה לחוסר נוחות וכאבים. כשתופעה זו קורית, קיים צורך לטפל בה בניקוז אקטיבי. לאחר טיפול זה תופעה זו חולפת ובכל מקרה היא אינה מסוכנת.
- דימום: דימום פוסט-כירורגי קורה כאשר כלי דם אשר נסגרו בגמר הניתוח נפתחים מחדש. סיבוך זה מתרחש אצל מטופל אחד מכל ארבע מאות. כאשר אין מקפידים על הימנעות מפעילות פיזית ומאומצת, הסיכון לדימום עולה.
חשוב לציין, כי הסיכונים במסגרת ניתוח הקטנת חזה לגברים הם נדירים. ניתוח גניקומסטיה נחשב לפשוט יחסית ולרוב משפר באופן ניכר את איכות החיים של המטופל.
כאשר החזה הגברי גדול ובולט (ולא בשל רקמת שריר) בצורה שמזכירה שדיים נשיים, הדבר יכול לנבוע מריבוי רקמת שומן ואו מהופעת רקמת שד 'נשית', שיכולה להיגרם מסיבות הורמונליות שונות. תופעה זו נקראת בשם גניקומסטיה. רופא מומחה יכול לזהות את התופעה ולסווג אותה על פי אחד הגורמים הנזכרים או שילוב של השניים, וכך להתאים את הטיפול הנכון.
גניקומסטיה יכולה במקרים מסוימים לחלוף בלא התערבות כירורגית. בגיל ילדות והתבגרות סובלים לעתים מהופעת רקמת שד שגורמת ל"שד" גברי, אך התופעה יכולה לחלוף עם סיום גיל ההתבגרות. בגניקומסטיה שמקורה ברקמות שומן, יש בכוחן של דיאטות ופעילות גופנית לשפר את המצב באופן ניכר.
בפירוש כן. ניתוח לטיפול בגניקומסטיה שמקורה ברקמת שומן לא ישמור על התוצאות לאורך זמן רב מבלי שהמטופל עצמו יקפיד על תזונה בריאה ואורח חיים פעיל. הנטייה הביולוגית לאגור שומן בחזה לא תשתנה עקב הניתוח.
לפעילות יומיומית כמו יציאה לקניות או הליכה לעבודה (שאינה כרוכה במאמצים פיזיים) ניתן לחזור כבר אחרי שבוע. מאמצים פיזיים ופעילות ספורטיבית הם דברים שיש לשוב אליהם בהדרגה ובתשומת לב, לרוב בין שלושה לשישה שבועות מיום ניתוח הגניקומסטיה ובהתחשב בהיקפו ובבריאות הכללית של המטופל.
תפקידו של הווסט (מחוך, חזייה) הוא לשמור על תוצאות הניתוח ולזרז את מהלך ההחלמה. יש ללבוש אותו יומם וליל בין שישה לעשרה שבועות לאחר הניתוח, תלוי בהיקף הניתוח וגילו של המטופל.
במקרים רבים העטרה גדלה יחד עם החזה עצמו. כיוון שהמראה השכיח (והאסתטי) אצל גברים הוא לרוב פיטמה קטנה, כדאי להקטין אותה כשמקטינים את יתר השד.
חושב לעשות ניתוח גניקומסטיה? השאר פרטים ונחזור אלייך בהקדם