ניתוח הגדלת חזה

ניתוח הגדלת חזה הפך במהלך השנים לניתוח הפלסטי אסתטי הנפוץ ביותר בישראל. עובדה סוציולוגית מעניינת מעידה גם על תופעה חברתית גלובלית, בעוד שישנן מדינות בהן ניתוח הגדלת חזה זוכה לפופולריות עצומה (מדינות ארצות הברית וחלק ממדינות דרום אמריקה למשל) ישנן מדינות בהן מדובר בטיפול נפוץ פחות (כמו ברוב מדינות אירופה).

ניתוח הגדלת חזה מתאים לנשים שאינן מרוצות מגודל או צורת החזה שלהן, וחפצות לתקן את מראהו באופן שיהלום את רצונן האסתטי. לעתים קרובות ניתוח הגדלת חזה מתאים לנשים אשר איבדו מן הצורה ומן הנפח של שדיהן, בין אם בעקבות שינויי משקל, התקדמות הגיל, הריונות, מצבים רפואיים ועוד. בנוסף, נשים רבות אשר "סובלות" מחזה קטן או קטן באופן פרופורציונאלי ביחס לגופן שואפות להגדילו.

למי ניתוח הגדלת חזה אינו מתאים?

ישנן מחלות רקע מסוימות שבמידה והן קיימות ייתכן ויומלץ לך לוותר על ניתוח הגדלת חזה. בהן בעיות לב, סוכרת חמורה, אנמיה או הפרעות בקרישת דם ועוד. כל מקרה לגופו, ונתון לשיקול דעתו של הרופא המטפל. במובן זה הגדלת חזה אינו ניתוח יוצא דופן, ובמקרים של היסטוריה רפואית כמתוארת למעלה יומלץ שלא לעבור כמעט כל ניתוח אסתטי שהוא, טיפול פולשני אשר דורש הרדמה מלאה ואינו הכרחי מבחינה רפואית.

כמו כן ניתוח הגדלת חזה אינו מתאים גם למי שיש להן שדיים גדולים. מנתח פלסטי מומחה בעל יושרה מקצועית לא יירתע מלהמליץ שלא לעבור את הניתוח. מכיוון שאין בו צורך אסתטי אובייקטיבי - גם אם הדבר יעמוד בסתירה לרצונה של המטופלת. עם זאת, ייתכן שיומלץ על ניתוח חזה אחר שיתאים יותר למטופלת.

מאיזה גיל ניתן לעבור הגדלת חזה?

ניתוח הגדלת חזה ניתן לעבור מרגע שהחזה סיים את גדילתו עם תום תקופת ההתבגרות. לרוב סביב גיל 17. גדילת החזה נעצרת לרוב עם הפסקת הגדילה לגובה. במילים אחרות, אם לא גבהת בחצי השנה האחרונה, השדיים ככל הנראה סיימו את גדילתם הטבעית.

פגישות ייעוץ והכוונה לקראת ניתוח הגדלת חזה

הפגישה הראשונה - פגישת ייעוץ ראשונית:

ייבדק המצב הרפואי הכללי של המטופלת, יישמעו רצונותיה ותבוצע בדיקה של השדיים על מנת לבדוק התאמה של המטופלת להליך והתאמה של שיטת הניתוח: ניתוח הגדלת חזה מעל או מתחת לשריר, סוג המשתל - עגול או אנטומי, האם יש צורך גם בהרמה של החזה והאם בכלל מומלץ לבצע הגדלה חזה באמצעות השתלת שומן עצמי.

הפגישה השניה תתקיים כשבוע עד שבועיים לפני מועד הניתוח:

בפגישה זו ייבחנו תוצאות הבדיקות אותן נתבקשה המטופלת לבצע בפגישה הראשונה, יתנהל דיון מעמיק על צורתו וגודלו של המשתל שיוכנס, יצולמו תמונות של השדיים "לפני הניתוח" ויסוכם תיאום ציפיות בין המטופלות לרופא המנתח. כמו כן, יסביר ד"ר איצקסון למטופלת באופן מפורט על התהליך כולו ועל הסיבוכים האפשריים. הכנה לניתוח הגדלת החזה התאמת שתל סיליקון למטופלת.

הכנות לקראת ניתוח הגדלת חזה

בניתוחי חזה מעבר לבדיקות השגרתיות שיש לעשות לפני כל ניתוח, יש לבצע בדיקות הדמיה של החזה. נשים צעירות יכולות להסתפק בבדיקת אולטרסאונד פשוטה. מגיל 40 ומעלה יש צורך בא.ק.ג. ובבדיקת ממוגרפיה. נשים מגיל שישים ומעלה נדרשות בנוסף לבצע צילום חזה.

יש לחדול מנטילתם של מדללי דם כ - 10 ימים לפני הניתוח ושבוע אחריו. המטופלות מתבקשות שלא לקחת תרופות ללא מרשם כגון, ויטמינים ותוספי תזונה. ביום הניתוח עצמו, ובמידת האפשר ביום שלפניו, יומלץ לקחת יום חופשי, במנוחה מעבודה מאומצת.

כיצד מתבצע ניתוח הגדלת חזה?

ניתוח הגדלת חזה מבוצע בהרדמה כללית ונמשך בממוצע בין כשעה וחצי לשעתיים. רוב המנתחים בימינו מבצעים את החתך בקפל התת שדי, כיוון שהוא הנסתר ביותר. במקרים מסוימים, ניתן לבצע את החתך גם באזור בית השחי, דבר שהיה נפוץ בעבר אך בימינו נדרש לעתים רחוקות, וכן באזור העטרה, היכן שהצלקת יכולה לעתים להיות פחות משמעותית, אך בכך יש סיכון מעט גבוה יותר לבריאות השד.

לאחר מיקום השתלים, כאמור, מעל או מתחת לשריר, בהתאם לסוג הטיפול המוסכם, נתפר העור בתפרים נספגים, שאינם דורשים הוצאת תפרים בהמשך. למעט מקרים נדירים, הניתוח אינו מצריך אשפוז לילה, ולאחר מספר שעות התאוששות תחת השגחה רפואית, משתחררת המטופלת לביתה.

ניתוח הגדלת חזה מעל שריר החזה:

מתאים בדרך כלל לנשים בעלות רקמת שד ניכרת, זאת בכדי ששתל הסיליקון לא יבלוט באופן לא טבעי.

שיטת הגדלת החזה בה השתל מונח מעל שריר החזה מציעה מספר יתרונות משמעותיים:

• ראשית, מדובר בהליך כירורגי פשוט יותר ופחות חודרני בהשוואה לשיטות האחרות, כמו הנחה מתחת לשריר או שילוב בין השיטות.
• יתרון נוסף הוא מניעת תופעת ה"אנימציה" - תזוזה לא רצויה של התותב בעת הפעלת שרירי החזה, תופעה שכיחה כאשר השתל מונח מתחת לשריר.
• שריר החזה נשאר שלם ולכן תהליך ההחלמה מהיר יותר והכאב מופחת משמעותית.

ישנם מקרים ספציפיים בהם מבנה הגוף והחזה של המטופלת מצביעים על עדיפות להנחת שתל מעל השריר. למשל, כאשר התותב המתוכנן קטן יחסית לנפח השד הקיים, או כאשר רקמת השד עבה ויציבה (נמדד באמצעות בדיקת pinch test, כאשר עובי של מעל 2 ס"מ נחשב מתאים להנחה מעל השריר). במצבים אלו, בהיעדר התוויות נגד, עדיף להימנע מפגיעה מיותרת בשריר.

עם זאת, חשוב להכיר גם את החסרונות של השיטה:

הסיכון להתפתחות הקשחת הקופסית (capsular contraction) גבוה יותר - מצב בו הרקמה סביב התותב מתקשה ועלול להצריך ניתוח נוסף להחלפת התותבים. בנוסף, קיימת סבירות גבוהה יותר להופעת "גליות" (rippling) - תופעה בה נראים קמטים או גלים על פני העור, במיוחד באזורים בהם רקמת השד דקה מעל התותב, הן במנוחה והן בתנועה.

ניתוח הגדלת חזה מתחת לשריר החזה:

מתאים יותר לנשים עם רקמת שד דקה, עם שדיים קטנים ולא נפולים. שיטה זו מבטיחה שד מעוצב בגובה השריר, מבלי שייראו צורתם של המשתלים. בטכניקת מיקום השתל מתחת לשריר, המנתח יוצר פתח בקפל הטבעי מתחת לשד, דרכו מעצב חלל לתותב תוך ניתוק עדין של החיבורים התחתונים של שריר החזה. השריר והשד מורמים כיחידה אחת, מה שמאפשר מיקום אופטימלי של התותב.

שיטה מוכחת זו מציעה מספר יתרונות בולטים:

• התוצאה האסתטית מתאפיינת במראה הרמוני ועדין יותר, עם הבלטה מתונה באזור המחשוף העליון. גישה זו מאפשרת תוספת נפח משמעותית מבלי ליצור מראה מלאכותי.
• כמו כן, הסיכוי לזיהוי קווי המתאר או מרקם התותב דרך העור (למשל בתנוחת כפיפה) פוחת משמעותית.
• יתרון נוסף הוא הפחתת הסיכון להתפתחות "התכווצות קופסית" - תופעה בה רקמת הצלקת הפנימית שנוצרת סביב התותב מתקשה ועלולה לעוות את צורת השד.

לצד היתרונות חשוב להכיר את האתגרים:

תהליך ההתאוששות מורכב יותר בשל הטראומה לרקמת השריר, אם כי הכאב נשלט היטב באמצעות משככי כאבים שגרתיים. קיים סיכון לתזוזת התותב כלפי מעלה או להיווצרות אפקט "מפל המים" - מצב בו השד צונח באופן טבעי לאורך זמן בעוד התותב נשאר במיקומו הגבוה, מה שעלול להצריך התערבות כירורגית נוספת.

מכיוון שהשריר נותר מחובר לעצם החזה במרכזו, פעילויות מסוימות כמו שחייה או טניס עלולות לגרום לתזוזת התותב לכיוון הכתף. לכן, לספורטאיות מקצועיות או נשים העוסקות בפעילות גופנית אינטנסיבית, מומלץ לשקול שיטות חלופיות.

ההחלטה לגבי שיטת הניתוח, סוג השתלים והגודל המתאים, תתקבל בפגישת הייעוץ עם ד"ר מיכאל איצקסון במרפאתו, לאחר בדיקה מקיפה של כל נתוני המטופלת ובהתאם לרצונה.

החלמה והתאוששות

ניתוח זה אינו נחשב להליך מסובך וההחלמה ממנו הינה קלה יחסית. אחרי שפגה ההשפעה של משככי הכאבים שניתנו במהלך הניתוח, צפויה המטופלת לחוש כאבים באזור המנותח. עם זאת, שימוש מבוקר במשככי כאבים אמור לפתור את הבעיה ואחרי מספר ימים חל שיפור משמעותי ברמת הכאב וביכולת התנועה.

בניתוחי הגדלת חזה בהם השתל מוכנס מתחת לשריר, הכאבים מעט יותר חזקים וממושכים ועשויים לגרום אף למגבלה זמנית קלה בתפקוד הזרועות. כבר לאחר מספר ימים עד שבוע, ניתן לחזור לפעילויות יומיומית ללא חשש. כל התופעות אמורות לחלוף עד כמה שבועות לאחר הניתוח.

חבישת האזור המנותח מורכבת ממספר שכבות: בצמוד לעור מונחים פלסטרים סטריליים הדבוקים לגוף ומעליהם נח פד גאזה. מעל לשכבה זו מולבשת המטופלת בחזייה מיוחדת ומותאמת בה מצטיידים מראש ולבסוף נחבש כל אזור החזה בתחבושת אלסטית מיוחדת.

הוראות לאחר ניתוח הגדלת חזה

• במשך 48 השעות הראשונות יש להמצא בבית ובמנוחה. במשך זמן זה אין להתקלח או להרטיב את האזור המנותח.
• אחרי יומיים מיום הניתוח מתבקשת המטופלת להסיר את שלושת השכבות העליונות אך להשאיר את הפלסטרים הסטריליים במקומם. כך נכנסים למקלחת לראשונה ומתקלחים כרגיל במים וסבון. הפלסטרים הינם חזקים במיוחד ולא יורדים במים.
• לאחר המקלחת יש לשוב ולחבוש את החזה בפד וללבוש את החזייה המיוחדת. על חבישה זו יש להקפיד יומם וליל במשך עשרה ימים עד שבועיים (להוציא מקלחות). בחלוף עשרה ימים עד שבועיים ניתן להסיר את הפלסטרים.
• אחרי שמורידים אותם יש למרוח על הצלקת משחה אנטיביוטית במשך כשלושה שבועות. מרשם למשחה זו יינתן על ידי הרופא המנתח.
• בארבעת השבועות הבאים יש להקפיד ללבוש את החזייה המיוחדת.
• מקץ שישה שבועות מיום הניתוח ניתן לחזור ללבוש איזו חזייה שרוצים.
• חמשת הימים הראשונים לאחר הניתוח יש ליטול אנטיביוטיקה. במשך שבועיים עד שלושה מיום הניתוח חל איסור להרים משקל של יותר משני קילו ויש להקפיד שלא להרים את היד מעל לגובה הכתף.
• ברוב המקרים, כעבור כמה ימים עד שבוע ניתן לשוב לפעילות יומיומית בלתי מאומצת ובחלוף חודש עד חודש וחצי מיום הניתוח, הזמן הנדרש להחלמה מלאה, ניתן כבר לשוב לפעילות גופנית מלאה, כולל ספורט.

יש לציין כי אחרי ניתוח הגדלת חזה מומלץ בכל מקרה ללבוש חזייה בחיי היומיום. זאת על מנת לשמור בצורה הטובה ביותר על תוצאת הניתוח ועל צורת השדיים באופן כללי. כמובן שאם רוצה המטופלת להתלבש לאירועים מיוחדים ללא חזייה הדבר אפשרי. 

אחרי שפגה ההשפעה של משככי הכאבים שניתנו במהלך הניתוח, צפויה המטופלת לחוש כאבים באזור המנותח. כאבים אלו נורמליים לחלוטין וברוב המקרים די בשימוש במשככי כאבים פשוטים (אדוויל, אקמול, אופטלגין וכו) על מנת להקל על הכאב באופן מספק. במהלך תקופה זו צפויה גם הגבלה בטווח התנועה של הזרועות. אחרי מספר ימים חל שיפור משמעותי ברמת הכאב וביכולת התנועה.

בניתוחי הגדלת חזה בהם המשתל מוכנס מתחת לשריר ולא מעליו, המתאים יותר לנשים בעלות רקמת שד דקה, עשויים הכאבים להיות מעט יותר חזקים וממושכים ולעתים אף להיות מלווים במגבלה ממושכת יותר בתפקוד הזרועות. במקרים אלה קיים צורך בנטילת משככי כאבים חזקים יותר, הדורשים מרשם.

פגישת ביקורת אחרי הניתוח

אחרי הניתוח מתקיימות מספר ביקורות אצל הרופא המנתח. הפגישה הראשונה מתקיימת כשבוע-שבועיים לאחר הניתוח, ובה נערכות שיחה ובדיקה מקיפה של המטופלת. אחרי כחודשיים מתקיימת פגישה נוספת, ובה, בנוסף לבדיקות ההכרחיות, ניתן כבר לראות בבירור את תוצאות הניתוח ולסכם את הצלחתו. פגישה נוספת מתקיימת כעבור שנה מיום הניתוח.

כל הפגישות מתקיימות כמובן ללא תשלום נוסף. יש להוסיף, כי ד"ר איצקסון ידוע במתן יחס אישי וחם לכל מטופל ומטופלת, ובמשך כל תקופת ההחלמה ואחריה הינו זמין למטופלותיו בטלפון ללא יוצא מן הכלל.

הנחיות לטווח ארוך: בעתיד, חשוב לזכור ולציין כי יש שתלים בחזה בכל בדיקת ממוגרפיה. אחת לחמש שנים יש להיבדק אצל מנתח פלסטי על מנת לבדוק את מצב השתלים. שלא כמו בעבר, כיום אין צורך להחליף את השתלים אחת לעשר שנים.

ניתוח הגדלת חזה - סיבוכים וסיכונים

לאחר הניתוח ובמהלכו, יכולים להיווצר סיבוכים, אם כי במקרה שהניתוח נעשה ע"י מנתח מומחה בעל ניסיון אחוז הסיבוכים הוא מינימלי ביותר. ד"ר איצקסון יסביר בפירוט רב על הסיבוכים האפשריים במהלך פגישת הייעוץ. כבכל הליך ניתוחי, גם בניתוח הגדלת חזה קיים חשש לסיבוכים. טרם הניתוח מתקבל הסבר מקיף על כל הסיכונים והסיבוכים האפשריים, כך שבמידה ומתרחש סיבוך בעקבות הניתוח, תדע על כך המטופלת מיד, תבין במה מדובר, ולא תיבהל.

סיבוכים אפשריים בטווח הקצר

• דימום משמעו התמלאות של כיס השתל בדם. במקרים אלה יש לערוך פעולה כירורגית קצרה ופשוטה על מנת לפתוח את הכיס ולנקז את הדם. סיבוך זה הינו נדיר.
• זיהום קל זיהום באזור המנותח כתוצאה מהניתוח, בדומה לסיכון מכל ניתוח שהוא. מטופל ע"י אנטיביוטיקה.
• זיהום חמור סיבוך זה הינו נדיר מאוד, במקרים נדירים אלה קיים צורך להוציא את המשתל, ולערוך את הניתוח להגדלת חזה מחדש, כעבור כמה חודשים.
• א-סימטריה בניתוח הגדלת חזה בשתלים, א-סימטריה בחזה יכולה להיגרם אך ורק בשל מיקום לא נכון של המשתל, במיוחד בשימוש בשתלים אנטומיים. כאשר הרופא מיומן ומנוסה, הסיכוי לכך הוא נמוך עד אפסי.
• התכווצות קפסולה - התכווצות קפסולה הינה עיוות מעטפת ההגנה שיוצר הגוף באופן טבעי מסביב לכל גוף זר.
• דחיית שתל - אין מדובר על "דחייה" במובן בו משתמשים לכנות מקרים מסוימים בניתוחים של השתלת איברים. כאן זהו כינוי שגור למצב בו עקב היווצרות לחץ גדול מדי על החתך הניתוחי, מופיעים פצעים ונוצרת סכנה חמורה לזיהום. התופעה מתרחשת בשל פגיעה באספקת דם וחמצן לאזור המנותח, וניתן לפתור אותה באמצעות נטילת אנטיביוטיקה ואו בטיפול כירורגי ייעודי ולא מסובך.

סיבוכים אפשריים בטווח הארוך

• התקשות קפסולה בדרגה קלה גורם לכאבים קלים אך יכול לחלוף מעצמו. עיסוי ופעילות גופנית מתונה עשויים לסייע בכך.
• התקשות קפסולה בדרגה קשה נדרשת התערבות כירורגית על מנת לתקן את הקפסולה.
• קרע של שתל בשתלים המשומשים כיום הדבר נדיר מאוד, אך אפשרי, במיוחד במקרה של חבלה קשה. במקרה זה יש לנקז את נוזל הסיליקון מן הקפסולה (הסיליקון עצמו אינו מסוכן לגוף) ולמקם שתל חדש.
• יש לציין כי בניגוד לפרסומים מסוימים או שמועות בלתי מבוססות, אין כל מחקר שמצביע על קשר בין ניתוח להגדלת חזה לסיכוי לחלות בסרטן השד.

צלקות מניתוח הגדלת חזה

התפירה שלאחר הניתוח, כאשר היא מבוצעת במיומנות, תבטיח צלקות מינימליות. מידת ההצטלקות היא ברובה עניין של גנטיקה. יש מי שמצטלקות "טוב" ויש מי שפחות. הקפדה על הוראות הרופא בגמר הניתוח ואי-חשיפה של הצלקות הטריות לשמש ישפיעו כמובן לטובה.

במקרים הבודדים בהם הצלקת בולטת וטורדנית באופן בלתי צפוי, ניתן לטפל באמצעות משחות שונות, יריעת סיליקון, טיפול בלייזר, ואף ניתוח ייעודי לטיפול בצלקת. עם זאת, חשוב לציין כי אי-שביעות רצון מהצלקות בניתוח הגדלת חזה היא נדירה.

השפעת סוג הניתוח על הופעת צלקות בחזה

טכניקת הניתוח מהווה גורם מכריע בקביעת אופי הצלקת, מיקומה והיקפה. בהליך הגדלת חזה בדרך כלל נותר רושם מזערי של הניתוח, זאת מכיוון שאין צורך בהסרת רקמות או בהרמת השד והסרת עור עודף. לעומת זאת, בניתוחי הרמת חזה או הקטנתם, יישאר בדרך כלל רישום ניתוחי שמאפייניו נקבעים על פי ממדי החזה המקורי, מורכבות ההליך, ותהליך הריפוי האישי של כל מטופלת.

ניתוח להגדלת חזה - צלקות או סימנים אפשריים?

במהלך ניתוח להגדלת חזה, המנתח נדרש לבצע פתח קטן באזור החזה לצורך הנחת השתל.

קיימות מספר אפשרויות למיקום החתך:

שיטה ניתוחית של בקפל מתחת לשד - זוהי השיטה המועדפת ברוב המקרים:

החתך נעשה בקימור הטבעי של השד, מה שמאפשר הסתרה מיטבית של הסימן. באזור העטרה סביב הפטמה - הסימן משתלב בגבול הטבעי של העטרה. גישה זו שימושית במיוחד כאשר נדרש שינוי במיקום ובצורת הפטמות בנוסף להגדלה.

שיטת חיתוך בניתוח -  חתך דרך בית השחי:

אפשרות זו מתאימה למטופלות המעוניינות להימנע מסימנים על החזה עצמו. הצלקת מוסווית בקפלי בית השחי, אולם יש לציין כי לא כל המטופלות מתאימות לשיטה זו. מדובר בהליך מאתגר יותר, הדורש מיומנות מיוחדת ונושא סיכונים נוספים. לעתים, דווקא צלקת בבית השחי עלולה להיות בולטת יותר מהצפוי.

החדרת שתל סיליקון דרך הטבור - שיטת בעל סיכונים רבים, לא מומלצת:

על אף שגישה זו אינה מותירה סימנים בחזה, היא נחשבת למסובכת במיוחד ומלווה בסיכונים משמעותיים. בישראל, שיטה זו כמעט ואינה מיושמת בשל חששות לגבי בטיחות המטופלת והתוצאות האסתטיות, שלרוב נופלות מאלו המושגות בשיטות המסורתיות.

כיצד לבחור את השתל הנכון?

כפי שראינו, ישנם רופאים שונים ורבים, ושיטות שונות לביצוע ניתוח הגדלת חזה. הסוד הוא לבחור את השתל הנכון בהתאם לרצון המטופלת ולנתוני גופה ולהתאים את הטכניקה הניתוחית המדוייקת עבורה. בפגישת הייעוץ עם ד"ר איצקסון נערכת שיחה אישית ובדיקה מקיפה, המאפשרות התאמה אישית בהתאם לכל הפרמטרים.

ישנה חשיבות גדולה במיוחד לבחינה משותפת של ציפיות המטופלת יחד עם הרופא והתייעצות מושכלת בדבר גודל ומראה השדיים הרצויים. גודל השדיים נקבע לרוב לפי גודל השתל הנבחר. בחירה בשתל שאיננו תואם בגודלו את המאפיינים הפיזיולוגים של האישה יביא לתוצאה שאינה טובה. בין ההשלכות האפשריות שיכולות להיות לניתוח הגדלת חזה שאינו נעשה תוך שיקול דעת משולב ומחושב (רופא ומנותחת) ניתן למצוא תוצאה של מראה מוגזם, מנותח ובלתי טבעי.

תוצאות כאלו מביאות למצב בו כל אדם יכול לזהות את המטופלת לפי המראה שלה כמי שעברה ניתוח להגדלת החזה. שימוש בשתל גדול מדי עשוי גם לפגוע באסתטיקת הגוף, מה שלמעשה מבטל את התוצאה הרצויה של הטיפול, הלוא היא השגת מראה שלם ואסתטי.

כיום ניתן למצוא מגוון רחב של שתלים, הנבדלים אלו מאלו בכמה פרמטרים חשובים המאפשרים להתאים את השתל המתאים בצורה אישית ואופטימאלית לכל מטופלת. הבחירה בשתל הנכון ומיקומו מבוצעת בהתאמה ספציפית לכל מטופלת, בהתאם למבנה החזה שלה.

על מנת להבין כיצד בוחרים בשתל הנכון מבחינת הגודל והצורה יש להתחשב במספר גורמים:

1. ראשית, יש למפות את ממדי השדיים הטבעיים - בתהליך זה בוחן המנתח את קוטרו של השד, החל במרחק שבין הפטמה לקפל התת-שדי ולכמות רקמות השד ורקמות השומן הקיימות בשדיה של המטופלת.
2. שנית, יש להבין את האסתטיקה של מבנה הגוף של המטופלת - כאן יש להתייחס לגודל בית החזה, לגובה, לרוחב, למבנה הכתפיים וכיוצא באלה. גורמים אלה ישפיעו על ההחלטה לגבי גודל המשתל הנכון ביותר וגם לגבי צורת המשתל - עגול או אנטומי.

הכלל המנחה את ד"ר מיכאל איצקסון בהחלטה לגבי גודל וצורת השתל, הוא לדאוג שרקמת השד לא תיפגע ושהתוצאה שתתקבל לאחר הניתוח הפלסטי תיראה כמה שיותר טבעית. חשוב לזכור שלא ניתן להגדיל את החזה לכל גודל שרוצים, בוודאי לא אם רוצים לשמור על מראה טבעי.

בשל הסיבות שהוזכרו לעיל, ישנה חשיבות עליונה לבחירה ברופא מנתח מקצועי, רציני ואמין. פלסטיקאי מקצועי לא יחשוש ממתן חוות דעת מקצועית גם אם הדבר עומד בניגוד לרצונה של המועמדת לניתוח. בכך עשויים להיחסך מן המטופלת מפח נפש ונזקים גופניים מיותרים בעקבות בחירה בלתי מושכלת של רופא מטפל.

מידע כללי על שתלי סיליקון

כבר בסוף המאה ה-19 החלו הניסיונות הראשונים של הרפואה המודרנית להשפיע על גודלם ותחושתם של שדי האישה. בשנת 1895 תועד הטיפול הראשון בשתל של ממש, שאותו יצר המנתח הגרמני וינסנט צרני, והשתיל אותו בשדה של אישה אחרי שהסיר ממנו גידול.

לאורך המחצית הראשונה של המאה העשרים הלך וגבר השימוש בשתלים המיועדים לחזה האישה. המנתחים הוסיפו להתנסות עם חומרים שונים כמילוי לשתלים; פראפין, צמר, גומי ואפילו שנהב(!) עד שלבסוף, בתחילת שנות השישים התקבע השימוש בסיליקון כחומר המתאים ביותר, לאחר שהוכח כיעיל ביותר בניתוח שחזור שד בעקבות כריתה.

אותם משתלים ראשוניים היו כמובן מסוכנים לגוף, ולא אחת הובילו לסיבוכים משמעותיים. גם אחרי המעבר לסיליקון הייתה כמות הסיבוכים גבוהה יחסית. אך עם השנים, חלו תפניות חשובות בתחום מחקר ופיתוח משתלי החזה. זאת בעקבות כניסתן של חברות רפואיות גדולות לתחום ולשורה של גילויים ופיתוחים טכנולוגיים אשר הפכו את השימוש בהם לבטוח בהרבה. בימינו, נחשבים שתלי הסיליקון לבטוחים מאי פעם ולראיה הביקוש הגובר והולך לניתוחי חזה ואחוז סיבוכים נמוך ביותר. מלבד סיליקון, מצוי כיום שימוש במים-פיזיולגיים כחומר מילוי לשתלי חזה.

המאפיינים העיקריים של שתלי סיליקון

1. גודל השתל: נמדד לפי נפח, וקובע את גודלו הסופי של השד. השתלים הקטנים ביותר מתחילים בכ - 100 סמ"ק ואילו הגדולים ביותר מגיעים לכ-800 סמ"ק. הגודל הממוצע המשומש כיום הינו 275 סמ"ק.

2. צורת השתל: שתל עגול או שתל אנטומי. השתלים עשויים להיות שונים ברוחב, אורך, גובה וקוטר השד.

המאפיינים של שתל סיליקון עגול: 

מתאים בעיקר במקרים שבמבנה החזה הפטמה ממוקמת במרכז השד, ושהנטייה הטבעית של צורת השדיים עגולה, דהיינו סימטרית בכל כיוון. מתאפיין בסימטריה ברורה בפרופיל ובצדי השד. הוא למעשה עיגול משולם, ומתחלק לפרופילים שונים המהווים את היחס בין הקוטר לבין גובה המשתל (Projection).

שתל עגול בפרופיל גבוה:

מאופיין בבליטה משמעותית באזור העליון של השד בזכות צורתו העגולה המובהקת. התוצאה היא מראה פחות טבעי, אך מרשים - הדומה לאפקט של חזיית פוש-אפ או לדמויות נשיות באמנות הקלאסית, עם דגש על מחשוף מלא ובולט.

שתל עגול בפרופיל נמוך:

מתאפיין במבנה עגול עם מרקם גמיש (אלא אם נבחר מילוי קואזיבי), המעניק תחושת מלאות טבעית בעיקר בחלק התחתון של השד, תוך הבלטה מתונה יותר בחלקו העליון. אידיאלי למי ששואפת למראה טבעי ורך. ניתן לבחור בגרסה עם מילוי קואזיבי, המציעה עמידות משופרת לאורך זמן ומונעת שקיעה, אך המחיר האסתטי הוא הדגשת יתר של הצורה העגולה.

שתלים עגולים מגיעים בשני סוגי מעטפת:

• חלקה: בעלת מראה אחיד
• מחוספסת: דורשת לעתים פתח ניתוחי רחב יותר, אך מפחיתה את הסיכון להתפתחות רקמת צלקת סביב התותב. חשוב לציין כי במקרים של רקמת עור דקה, המרקם המחוספס עלול להוביל להופעת קפלים או גלים על פני העור.

המאפיינים של שתל סיליקון מבנה אנטומי - בצורת טיפה: 

בעל צורה "אגסית". מתאים במיוחד במקרים בהם מיקומה של הפיטמה הוא נמוך יחסית על השד, וכאשר השדיים אינם נוטים לצורה עגולה באופן טבעי. מתאים במיוחד בניתוחים שבהם נדרשת הגדלת חזה במידה ניכרת יחסית. בניגוד למשתל העגול הוא איננו סימטרי ואינו עגול לחלוטין, אלא אובלי, ומחקה את הצורה הטבעית של השד. לשתל האנטומי דגמים שונים, המשפיעים על מאפייני הצורה הסופית של השד.

תכנונו הייחודי של שתל זה נועד לשחזר באופן מדויק את המתאר המבנה האנטומי - אותנטי של שד האישה. המילוי העשוי מג'ל סיליקון מעניק מגע עדין ותחושה אמיתית. שתלים אלו מתבלטים בעיצובם המדורג - צורתם הטיפתית מדמה במדויק את המדרון העדין של השד הטבעי, ובכך מושגת תוצאה הרמונית ומשכנעת.

השימוש בשתלים אנטומיים נפוץ במיוחד בניתוחי שיקום שד או כשהמטרה היא להשיג מראה טבעי במיוחד. עם זאת, בתקופה האחרונה חלה ירידה משמעותית בשימוש בסוג זה של תותבים, וזאת בשל סיכון מרכזי: תזוזה או סיבוב של השתל בכיס השד עלולה לגרום לעיוות בצורת השד ולהצריך התערבות כירורגית נוספת.

3. חומר המילוי של השתל: 

החומר שממנו עשוי המשתל הוא זה שיקבע את רכות השד וכיצד יגיב לשינויי תנוחה. גם כאן אנו מוצאים שני סוגים עיקריים: ג'ל סיליקון ומילוי מים פיזיולוגיים - מים בעלי אחוז מלח זהה לזה שבגוף האדם. שתלי מים אלה היו נפוצים בארה"ב בעקבות איסור זמני על שתלי סיליקון.

לשני סוגי המילוי יתרונות משלהם: מגעו ותחושתו של ג'ל הסיליקון קרוב יותר לאלו של רקמות השד הטבעיות ואף ניתן לבחור מראש את רמת הרכות של השד. הסיליקון הקוהסיבי המשומש כיום נחשב לבטוח ביותר בהשוואה לשתלים של פעם והינו רך - אך אינו נוזלי, ולרוב אינו דולף במקרה של חור במעטפת השתל.

ניתן להשוות את תכונותיו לאלו של ג'לי לאכילה. השימוש בשתלי מים פיזיולגיים היה נפוץ יותר בעבר, כיוון שכך גם במקרה של דליפה נספגים המים בקלות על ידי הגוף ולא גורמים לסיבוכים. עם זאת, בשתלים אלו קיימת נטייה גבוהה יותר להתקשות קפסולה. כיום שתלים אלא כמעט ולא נמצאים בשימוש.

קיימים 3 סוגים של מעטפת שתל סיליקון

מעטפת השתל היא זו ש"כולאת" את חומר המילוי והיא זו אשר למעשה באה במגע עם רקמות הגוף.

1. שתל חלק בעל מעטפת סיליקון חיצונית חלקה:

מדובר במעטפת הנפוצה ביותר, והשתלים החלקים ביותר. אשר נמצאת בשימוש שנים רבות. יתרונה העיקרי הוא בכך שהיא יוצרת פחות ריפלינג - הופעת קפלים קטנים על העור שנוצרו מן המשתל.   החסרון קיים במידה ומדובר בניתוח הגדלת חזה מעל השריר. בשתל ומעטפת חלקה יש סבירות גבוהה יותר להתפתחות קופסית. קיים גם הסיכון שהשתל עצמו יפול, מה שלא קורה עם שתלים מחוספסים. 

2. שתל סיליקון - מעטפת מחוספסת:

במעטפות אלו ישנן דרגות שונות של חספוס. מידת החספוס היא זו שקובעת את היחסים עם הרקמה העוטפת אותה.

• חספוס עדין - nano texture - הסיכון להתקשות של השד היא נמוכה - שתלים רכים מאוד ודי חדשים בשוק.
• חספוס בינוני - siltex - טקסטורת ספוג. הסיכון להתקשות קופסתית היא נמוכה גם שישטת הנחת השתל מעל לשריר. הרחבה מינימלית של הכיס וכתוצאה מכך יתרון נוסף והוא, מניעה מהשתל לפול למטה. אבל הסיכון להיווצרות קפלים היא גבוהה, וזה חסרון משמעותי.
• חספוס גבוה - salt loosing - השתל המחוספס צמוד מאוד מסביב לרקמת השד ובעקבות כך השתלים יותר יציבים ולא משתנים או משנים מיקום ובנוסף לכך, קיים סיכון נמוך מאוד להיווצרות התקשות קופסית. קיים סיכון גבוה לתופעת הקפלים.

3. שתלי סיליקון בציפוי פוליאוריתן:

שתלי סיליקון בעל מעטפת חיצונית שמורכבת מפוליאוריתן. המעטפת בעלת היציבות והקיבוע של השתל לרקמה בצורה החזקה ביותר. מעניקה לשדיים יציבות מירבית גם בשינויי תנוחה שונים. ישנם מאמרים הטוענים כי בשימוש במעטפת פוליאוריטן קיים סיכוי נמוך יותר להתכווצות קפסולה.